כשאדם מודה בטעותו – הנטייה היא למחול לו, אך לא הפעם. הנזק התדמיתי שגרם לישראל, אולי וחלש, אך לא יעלם.
צודק ביבי – באומרו, שיש לזרוק את הדו"ח ל"פח האשפה" של ההיסטוריה. עכשיו צריך לדרוש לגנוז אותן כליל.
הגיע העת למכת נגד לדו"ח גולדסטון ע"י הסברה יעילה ונבונה.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
מחד, יש להודות באומץ ליבו של גולדסטון, לחזור בו ולו בצורה חמקמקה מהדו"ח שהכין.
מאידך, אסור לשכוח ולוותר לו – על העוול שעשה למדינת ישראל ולצה"ל, בהציגו תמונה חד צדדית חד ממדית, מסולפת מעוותת של אירועים ועובדות שביניהם פזורים אמיתות בודדות.
הטעות של גולדסטון, בהיותו שופט עליון בעברו, נבעה מעצם קבלת תפקיד יו"ר הוועדה, בנוסח "המנדט" שהוכתב לו לחקור ולבדוק.
"המנדט" שניתן לוועדה – לחקור את פשעי המלחמה, שביצעה ישראל במבצע "עופרת יצוקה".
כלומר: התוצאה הוכתבה מראש לוועדה ורק בקשו ממנה למלא אותה בתוכן.
למה הדבר דומה – לשופט (וגולדסטון היה שופט עליון), שנותנים לו תוצאה עם הרשעה וגזר דין מוכן – ומבקשים ממנו לכתוב את פסק הדין לפי הסוף המוכתב.
נוסח כזה של וועדות חקירה ומשפטים, זכורים לנו מהמשטר האפל של סטאלין והגוש הקומוניסטי כולו או מדיקטטורות שהיו ועדיין יש פה ושם בעולם שרידים ממשטרים אלה.
ישראל צדקה – שלא הסכימה לשתף פעולה עם הוועדה ונוסח "המנדט" שניתן לה – עכשיו הצדק והסירוב הוכיחו עצמם.
תארו לכם – שישראל היתה משתפת פעולה – יתכן שהדו"ח היה שונה במקצת, אבל התוצאה הסופית והנזק לישראל ולצה"ל לא היו ניתנים למחיקה והיו נשארים לדיראון.
ישראל הגישה לאו"ם את תשובתה המפורטת לדו"ח גולדסטון המעוות, השקרי והמוטה למזכ"ל האו"ם. אני חוזר ומדגיש: צדקה ממשלת ישראל – שסירבה לשתף פעולה עם הוועדה, אשר "המנדט" שלה, היה מוכתב מראש למסקנה הסופית, דהיינו, שפעילות ישראל במבצע "עופרת יצוקה" – היתה בבחינת פשעי מלחמה.
הדו"ח הבנוי על עובדות, רעועות ומפוברקות, על קטעי רכילות, על עדויות שמיעה ולא ממקור ראשון, על קטעי עיתונות וסרטונים מוכנים ומבושלים. בקיצור דו"ח מעוות שקרי, מוטה, חד צדדי.
הדו"ח מזכיר את הסרט "ג'נין ג'נין", של מוחמד בקרי, ערבי ישראלי אנטי ציוני, אנטי צה"ל ואנטי המדינה וקיומה. גם הסרט כמו הדו"ח, בנוי על שקרים, עיוותים, המצאות ורכילות וגורלו צריך להיות – כגורל הדו"ח – לפח הזבל של ההיסטוריה.
אין מלחמות יפות ואין מלחמות ללא טעויות:
צה"ל חקר את עצמו – ע"י 90 וועדות בדיקה ובחן כל הטענות של הדו"ח, לא מצא בגדול הצדקה לטענות הדו"ח פרט לאותם חריגים, אשר חקר. הודה בהם ואף שפט בהם. היו טעויות, היו חריגות ופגיעה בנפש, ברכוש וללא כוונה תחילה, אלה ספיחי כל מלחמה.
הלחץ הבינלאומי, בהשראת הרוב האוטומטי נגד ישראל באו"ם, נתן את אותותיו – ובמקום להתייחס להפרות הגסות והפשעים של חמאס משך 8 שנות קסאמים על שדרות ועוטף עזה, עסוקים בפעולות הלגיטימיות של ממשלת ישראל המתגוננת. כאשר רוב נפגעי צה"ל הם מאש כוחותינו – ולא מחמאס, האם זה לא אומר דרשני על צה"ל.
טענות חמאס – שהקסאמים/גרדים על ערי ישראל היו מכוונים נגד חיילי צה"ל, כל כך מגוחכות וחריגות אבל אף מדינה נורמלית לא מגיבה ולא מעירה בנושא זה.
כאשר יקימו וועדות חקירה, על המלחמה – בצ'צ'ניה, על המלחמה בג'ורג'יה (גרוזיה), עיראק, אפגניסטן, שם נעשו פעולות ומבצעים, שישראל לעומתן מצטיירת כמדינה של צדיקים ומלאכים, אז עולי כדאי גם לישראל להצטרף לוועדות האו"ם.
כיום, למרות הנזק הציבורי והבינלאומי שהדו"ח כבר גרם לישראל בעולם, הרבה מעבר לנזק המשפטי, ידיה של ישראל בתגובה חופשיות יותר. "החזרה בתשובה" של גולדסטון – הוא חומר הסברה מעולה לצדקתה של ישראל.
יש לנצל את המומנטום של תגובת הנגד ולמצותה עד תום, בצורה מושכלת, תוך ניצול כל האישים, המומחים בהסברה, בארץ ובעולם ולרתום אותנו למתקפת נגד, כנגד הדו"ח, מחבריו והאו"ם שאימץ אותו.
יש להצביע על הצביעות וחוסר ההיגיון של ממצאי הוועדה ומסקנותיה.
כאשר מועצת הביטחון פה אחד (15 חברים) הצביעו בעד החלטה 1701 במלחמת לבנון השניה, ניתן היה להבין ממנה, שחברות האו"ם מכירות בזכותה של ישראל להגנה עצמית עפ"י המשפט הבינלאומי. זכות, שכוללת בתוכה תגובה צבאית חריפה, מעבר לגבולותיה, כיבוש שטחי אויב, החזקתם וניקיונם מגורמים עוינים המסכנים את ביטחונה. כאשר ישראל יצאה למבצע "עופרת יצוקה", אחרי 8 שנות קסאמים ורקטות על שדרות ועוטף עזה, לרבות אשקלון ובאר-שבע, עשרות פגועים בגוף מאות פגועים בנפש ואלפים ברכוש, אין מחלוקת על זכותה לתגובה, כהגנה עצמית של מדינה ריבונית – עפ"י כל הקריטריונים הבינלאומיים.
כאשר גוף טרור, שלא מכיר במוסדות בינלאומיים ובמשפט בינלאומי – מנהל מלחמה כנגד ישובים אזרחיים מתוך אוכלוסיה אזרחית ומבקש הגנה בינלאומית, זה יותר ממגוחך וצבוע ובלתי הגיוני. על כך לא היתה אף מילה בדו"ח.
וועדת גולדסטון בממצאיה הסופיים – נתנה לגיטימציה לגופי טרור, להפגיז, לפגוע לפעול מתוך ובתוך אוכלוסיה אזרחית. זה מראה על צביעות חסרת הגיון משפטי, ועל ישראל לנצל זאת לטובתה במלחמת ההסברה הכלל עולמית.
עובדה: חמאס לא חקר עצמו מעולם וממשיך בהפגזת ישראל אולי גם מכוח האינרציה שקיבל מדו"ח גולדסטון.
כאשר אחמדינג'אד – ממשיך בעקביות להכחיש את השואה ולהצהיר הצורך בהשמדת ישראל, ואחריו נסראללה מצהיר שלא יכירו בישראל, ועליה להעלם בהקדם, יש לישראל מרחב מחייה רב בהסברה על עמדתה התקיפה והבלתי מתפשרת בנושא ביטחון וגבולות.
כאשר ישראל נסוגה מעזה – לגבול הבינלאומי, במטרה להשגת הסדר שלום או שקט בגבול, חמאס השתלט על האיזור, לא מוכן להכיר בישראל. ויתירה מכך מנהל מלחמה מתוך ובאמצעות המטריה של האזרחים.
על ישראל מוטלת חובה להגיב וכך עשתה ותעשה גם בעתיד. אמצעי התגובה וגודל התגובה – לא יכולים להיות "מידתיים" וכמותיים, וברור שיש חריגות, סטיות ופגיעה באוכלוסיה אזרחית. פגיעה מעין זו, היתה ותהיה, בכל מבצע ומלחמה – שהרי אלה תופעות לוואי, ידועות ומתבקשות, מכל פעולה צבאית.
חיילי ארה"ב במלחמתם בעיראק, כמו חיילי בנות הברית שתמכו בהם, חרגו והרגו מעבר למידתיות הסבירה. חיילי ארה"ב כשנתקלו בעיר פלוג'ה בעיראק, בהתנגדות עיקשת של גופי טרור שצצו אחרי הכיבוש, הרסו את העיר עד היסוד כולל פגיעה אנושה בתושבים – האו"ם לא צייץ ולא השמיע קול.
כאשר נאט"ו הפגיזו תושבים אזרחיים בקוסובו וגרמו לנפגעים רבים, כאשר המלחמה באפגניסטן הנמשכת כיום, על ההרס והנפגעים, לא הוקמו וועדות נוסח עזה.
ומה לגבי כל המטיפים לישראל ומנסים ללמדה אתיקה ומוסר צבאי, כמו צרפת, אנגליה, רוסיה, בלגיה ואחרים. כאשר הם שלטו בקולוניות באלג'יר, באפריקה, באירלנד, בצ'צ'ניה, שם בוצעו פשעים לא מעטים והאו"ם שתק ולא הגיב.
לכן על ישראל לא להיבהל, לא להיכנע, לא לוותר ולעורר את מצפונו הרדום של העולם, כנגד העוול שעושים לישראל.
אמנם דו"ח גולדסטון – גם מטיל אשמה על "החמאס", שהרג, סטה ופשע, אך הוא מעולם לא הסכים ולא חקר ולא סתר – את טענות הדו"ח וטענות ישראל. אבל זה מינורי ושולי ודי חוצפני שאחרי 8 שנים של קסאמים על אזרחים הם מקבלים נזיפה בלבד – שלמעשה מעודדת ומכשירה את המשך הטרור.
לסיכום:
דו"ח גולדסטון מכל כיוון שנסתכל עליו, הביא נזק הסברתי כבד על ישראל, שהרי רוב המדינות לא מתעמקות בנימוקים ובהסברים ונוח להן ללכת עם הזרם ולהשמיץ את ישראל.
על ישראל לגייס את מיטב מסביריה, עדיין לא מאוחר, מכל הקשת הפוליטית, המזדהים עם צה"ל ו"עופרת יצוקה" ולצאת למתקפה הסברתית מאסיבית לאזן את הנזקים ולמזער אותם. ולהצהיר שישראל בדקה, חקרה את עצמה, תקנה ומסרה תגובה מפורטת למזכ"ל האו"ם - ישראל הצליחה, אפילו לשכנע את השופט גולדסטון בטעותו, עכשיו גם על העולם והוועדה לזכויות האזרח, של האו"ם, להודות בכישלונה. אבל – אין סיכוי שזה יקרה. ולכן – ניפגש בוועדה הבאה.
* הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון, ראש לשכה של האלוף טל ז"ל, פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות, שופט בבתי דין משמעתיים ופרשן משפטי בהווה.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
